יש שחושבים שעיצוב-פנים הוא

         להצמיד את הספה הגדולה שקנינו באיקאה לקיר,

      ולתלות מעליה תמונה. 
    אני חושב אחרת.
 

אני חושב שלא מספיק להכיר את

התווים בשביל לחבר מנגינה יפה.

אדריכלות-פנים מתחילה בהקשבה.

הקשבה למי שחי בבית ונושם אותו,

הקשבה לחלל עצמו

    הקשבה לסביבה בה הוא ממוקם,

     והקשבה לשכל הישר של האסתטיקה.

         אחר כך מוסיפים אמירה, מקוריות וקורטוב הומור,

           כי הרי איך נחזיק פה מעמד בלי קצת הומור?